אחרי שנים בבית עם גינה מוזנחת, משפחת לוין החליטה לעשות שינוי. במהלך היום החצר עוד הייתה נסבלת, אבל עם רדת החשכה הכול השתנה. נקודות חשמל

אורית תמיד אהבה גינות. היא אהבה ירוק, פריחה, תחושה של טבע ליד הבית. מה שהיא לא אהבה – זה לכלוך. עלים שנושרים בלי סוף, פירות

אחרי שנה ארוכה של שיפוץ, עדי ובני זוגה הרגישו שסוף סוף אפשר לחזור הביתה. הקירות נצבעו, המטבח הוחלף, והחללים הפנימיים קיבלו מראה נקי ומדויק. אבל

כשהמשפחה של דנה עברה לבית החדש, היא התרגשה מהמרחב ומהאור, אבל מהר מאוד הבינה שיש בעיה אחת שקשה להתעלם ממנה. החצר הקדמית והאחורית היו חשופות

כשרונית ובני משפחתה רכשו בית קרקע קטן, הם חלמו על גינה ירוקה שתהיה מקום לשבת בו בשקט, לארח חברים ולתת לילדים מרחב טבעי לגדול בו.

הרעיון לבריכת נוי עלה אצלם הרבה לפני שהיה ברור איך זה ייראה בפועל. הם חלמו על פינה שקטה בגינה, כזו שאפשר לשבת לידה בסוף יום,

הבית שלהם עמד שם כבר עשרות שנים. קירות עבים, פרטים קטנים עם אופי, וגינה שהזמן השאיר בה סימנים ברורים. כשעברו לגור בו, הם ידעו שהם

כשהם עברו לבית עם חצר, הם היו בטוחים שסוף סוף יהיה מקום פתוח גם להם וגם לשני הכלבים שלהם. כלבים אנרגטיים, סקרנים, כאלה שאוהבים לרוץ,

במשך שנים הם אהבו את הגינה שלהם. היא הייתה ירוקה, שופעת, מלאה בצמחים גדולים ופרחים עונתיים. אבל עם הזמן, משהו התחיל להרגיש לא נכון. חשבון

כשהמשפחה עברה לבית החדש, היה ברור להם דבר אחד: הם רוצים לבלות יותר זמן יחד בחוץ. שלושה ילדים בגילאים שונים, הרבה אנרגיה, וחלום על גינה

כשהם רכשו את הבית, הם התאהבו בנוף. בית פרטי, שכונה שקטה, תחושת התחלה חדשה. רק דבר אחד העיב על ההתרגשות: החצר. או יותר נכון, השיפוע.

כשהתבקשתי לכתוב על לקוח שהתמודד עם מערכת השקיה בעייתית, עלה מיד בזיכרוני הסיפור של עומר, צעיר בתחילת דרכו המשפחתית, שרכש בית ישן עם גינה חלומית