לרונית ואלון יש 60 מ"ר של גינה, שלושה ילדים, כלבה, ורשימת דרישות שמתאימה לחצר של וילה: פינת ישיבה לזוג, מקום משחק לילדים, פינת מנגל לשבתות, מקום לייבוש כביסה, ואיזה פינת ירק שרונית חלמה עליה מאז שנולד הבכור.
"ניסינו לדחוף הכל פנימה," אומר אלון. "שמנו טרמפולינה, שולחן עם כיסאות, מנגל נייד, אדניות ירק על הקיר, ומתלה כביסה מתקפל. זה נראה כמו מחסן חצר."
כל פעם שהיו אורחים הם היו צריכים להזיז את הטרמפולינה. כל פעם שרונית רצתה לשתול משהו היא הייתה צריכה להזיז את שולחן האוכל. הכלבה הסתבכה בכבלים של מתלה הכביסה פעמיים.
שי הסתכל על השטח ואמר משהו שאף אחד לא רצה לשמוע: "אתם צריכים לוותר על דבר אחד." הטרמפולינה נפלה. הילדים כעסו שבוע, ואז שכחו.
מה שי עשה עם 60 המטר: חילק את הגינה לשלוש רצועות בלי גדרות ובלי קירות, רק עם שינויי חומרים. רצועה אחורית ליד הקיר – דק סינטטי צר עם ספסל אחסון שנפתח, בפנים מתלה כביסה מתקפל וכלי גינון. כשהספסל סגור, זו פינת ישיבה. כשהוא פתוח, זה שירות.
רצועה אמצעית – דשא סינטטי, הכי גדולה, משרתת משחק ילדים בימי חול ושולחן אוכל מתקפל בשבתות. המנגל קבוע בפינה על משטח אבן קטן, צמוד לגדר, עם מדף בטון אחד מעליו. לא מטבח חוץ – מנגל עם מדף. זה כל מה שצריך.
רצועה קדמית ליד הדלת – שלוש אדניות מוגבהות מעץ, גובה 80 סנטימטר. גבוה מספיק שהכלבה לא חופרת שם, ונוח לרונית לטפל בלי להתכופף. עגבניות שרי, בזיליקום, ונענע.
"הגינה לא גדלה בסנטימטר," אומרת רונית. "אבל פתאום יש בה אוויר. כל דבר יודע איפה הוא גר."
