עידו מבשל כמעט כל יום. לא שף, לא פודי מוצהר, פשוט בן אדם שאוהב לבשל. כשעבר לבית עם גינה, הדבר הראשון שחשב עליו היה לא דשא ולא פרחים – אלא כמה טוב זה לצאת ולקטוף בזיליקום טרי באמצע בישול.
מה שהיה לו בפועל: דשא שדורש כיסוח כל שבועיים, כמה שיחים שמישהו שתל לפניו, ומערכת השקיה שמבזבזת מים על צמחים שהוא לא ממש רוצה.
שי הגיע ושאל שאלה שעידו לא ציפה לה: "מה אתה מבשל הכי הרבה?" לא "מה אתה רוצה בגינה" – מה אתה מבשל. עידו ענה: אסייתי, ים תיכוני, הרבה עשבי תיבול.
מזה שי בנה את התוכנית. הגינה חולקה לשלוש ערוגות מוגבהות. הראשונה – תבלינים שנמצאים בשימוש יומי: בזיליקום, כוסברה, פטרוזיליה, נענע. הם נשתלו הכי קרוב לדלת המטבח, במרחק שלושה צעדים, כי שי הבין שאם צריך ללכת רחוק באמצע בישול – לא ילכו.
הערוגה השנייה – ירקות עונתיים: עגבניות שרי, פלפלים, חציל. דברים שדורשים יותר סבלנות אבל נותנים סיפוק גדול. השלישית – "ערוגת ניסויים" שעידו יכול לשחק איתה לפי עונה.
את הדשא שי לא הוריד לגמרי. הוא צמצם אותו לרצועה קטנה שמשרתת כמעבר בין האזורים. פרקטי ולא דורש הרבה. מערכת ההשקיה הוחלפה בטפטוף ממוקד שנותן לכל ערוגה את מה שהיא צריכה, ולא משהו אחיד לכולם.
הפרט שעידו אוהב לספר: בערב הראשון אחרי שהגינה הייתה מוכנה, הוא יצא לקטוף בזיליקום לפסטה. "הרגשתי כמו אידיוט שחייכתי ככה בגלל עלים, אבל זה בדיוק בשביל זה עשיתי את כל זה."
