אמיר שם לב שמשהו לא בסדר כשהרוזמרין שלו – צמח שכמעט בלתי אפשרי להרוג – התחיל להצהיב. אם הרוזמרין מת, משהו באמת לא עובד.
הוא בדק את הטפטפות ומצא מה שחשד: חלקן טופטפו בקושי, חלקן לא הוציאו כלום. הוא החליף כמה, ניקה כמה, ולשבוע זה עבד. אחר כך חזרה אותה בעיה.
שי הגיע ולא התחיל מהטפטפות. הוא התחיל מהברז הראשי ועבד קדימה. בדיקת לחץ בכניסה – תקין. סינון – שם היה הפתעה ראשונה: המסנן היה ישן, עם רשת גסה מדי שלא תופסת חלקיקים קטנים. הם עוברים ומצטברים בטפטפות.
הפתעה שנייה: הצנרת הראשית הייתה 16 מ"מ, אבל מישהו חיבר אליה יותר מדי יציאות. כשכל הטפטפות פתוחות בו-זמנית, הלחץ יורד ומי שבקצה הקו מקבל כמעט כלום. אמיר לא ידע את זה – הוא ראה שהצמחים בקצה הגינה תמיד פחות ירוקים, אבל חשב שזו שמש.
שי החליף את המסנן לדיסקי 120 מש – מספיק עדין לתפוס אבנית. חילק את המערכת לשני מעגלים עם שעון השקיה נפרד לכל אחד, כך שהלחץ נשמר. הטפטפות הוחלפו לדגם מווסת-לחץ שנותן אותה כמות בלי קשר למיקום על הקו.
הכל לקח יום. לא שלושה שבועות, לא פרויקט ענק – יום אחד של עבודה שהציל גינה שלמה.
אמיר אומר: "ניסיתי שלושה חודשים לבד. שי פתר את זה ביום, אבל הדבר החשוב הוא שהוא הראה לי למה מה שעשיתי לא עבד. עכשיו אני יודע לבדוק לחץ ולנקות מסנן לבד."








